"באנו למסור את הכלב", אמרו בני הזוג רוזנפלד (ש"ב) שהגיעו אלינו לעמותה ובקשו שניקח את כלבם מזה חמש שנים. "כשבננו היה בן 13 אימצנו את דוני. לפני כחודשיים התגייס בננו, יחידנו, והכלב הפך לנטל עלינו. אנחנו רוצים שתיקחו אותו ותחפשו לו בית אחר." דוני, כלבם, היה כלב חמוד וקטן בן 7 וככל כלב, היה כרוך אחר בעליו ונצמד אל רגליהם. המחזה היה עצוב ביותר. כמו ילד קטן, החש שעליו להיפרד מהוריו, הביט בנו דוני. המחשבה, שכלב כדוני, הרגיל לחיות בבית חם, יעבור לכלבייה קרה, הייתה קשה מנשוא.
הכלב הוא חברו הטוב של האדם אך בשלב מסוים מחליטים או במקרים מסוימים, נאלצים בעלי כלבים לוותר עליהם.
הסיבות או התירוצים, מגוונים. להלן לקט מייצג:
"הילדים הפסיקו לטפל", "עברנו מבית פרטי לדירה בבניין דירות", "אנחנו בהריון", "אין מי שיטפל בו", "אנחנו נוסעים לחו"ל לשליחות", "מצבי הכלכלי לא מאפשר זאת", "התחתנתי ואשתי אלרגית לכלבים", "הוא נובח יותר מידי", "הוא הורס את הבית", "אין לי יותר כוח אליו", "הוא חולה ודורש טיפול יקר" וכולי. הסיבות\התירוצים מרובים ולעיתים מקוריים.
בשורה התחתונה, על הכלב לצאת מהבית וברוב המקרים אין לעמותות, הפועלות למען כלבים, מענה למצבים אלה.
העמותה שלנו, כעמותות רבות, נתקלת במקרים שכאלה לעתים תכופות יותר מידיי וחשוב שבעליי כלבים וגם אלה החושבים לאמץ כלב בעתיד הקרוב, ידעו שמכלב לא "נפטרים" ולהבין ש"כלב הוא חבר במשפחה" הזכאי ליחס ולדאגה עד יומו האחרון.
כמובן שיש מצבים, שלא מותירים ברירה בידי בעלי כלבים, והם נאלצים לוותר על הכלב.
אך גם במצבים שכאלה יש הליך אנושי וסביר בו יש לנקוט.
האחריות למצוא לכלב בית חדש, מוטלת על בעליו ויש מספר צעדים שעליהם לנקוט.
יש לחפש לכלב בית חדש בקרב חברים ומכרים, המכירים את הכלב ומוכנים לדאוג לו עד יומו האחרון. הצעד הבא הוא האינטרנט. ניתן לפרסם תמונה יפה של הכלב באתרי חיות מחמד ובמקביל להיעזר בעמותות, שיפיצו את תמונתו באתר שלהן.
לא יכול להיווצר מצב שהכלב יועבר לעמותות, שם הכלב יחיה בכלבייה לזמן בלתי מוגבל.
אל תשכחו שזה הכלב שחלק את ביתכם שנים רבות ואהב אתכם ללא תנאי. זה הכלב שהיה כרוך אחריכם ובטח בכם,אפילו במצבים שלא הייתם הבעלים המושלמים וקצת שכחתם אותו. עליכם לזכור שלא נוטשים ידיד בשעת צרה, גם אם הוא הולך על ארבע ויש לו זנב.
נכון, קיימים מקרים בהם לא נמצא פתרון לכלב אך גם במצבים אלה ניתן לוודא שדואגים לחבר שלכם עד סוף ימיו ואתם יכולים להישאר ברקע כי אתם נשארים בעליו.
שמוליק פנה אלינו בבקשה לעזרה אחרי שאשתו נכנסה להריון ופיתחה אלרגיה לכלב המשפחה זה 9 שנים(!!!). שמוליק אוהב את הכלב מאוד ועל כן ניסה מספר חודשים למצוא לו בית אחר, ללא תוצאות. מאחר ומדובר בכלב כהה, גדל ממדים וחזק התקשה שמוליק למצוא לו בית. צוות עמותת חבר לי ניסה לעזור, אך ללא הואיל.
בצר לו התקשר אלי שוב שמוליק, שבור לגמרי וביקש ממני עזרה ברעיון טוב. הצעתי האחרונה הייתה שיכניס את הכלב לפנסיון ראוי, יבוא לבקרו כמה שיוכל וימשיך להיות בעליו לכל דבר ועניין, ללא מגורים משותפים. כמו כן, הוספתי שידוע לי שפנסיונים פרטיים נותנים הנחה משמעותית לתקופות ארוכות. וכך היה. שמוליק מוכן היה להוציא את הסכום החודשי עבור כלבו האהוב וכך נמצא פתרון ראוי לכלב הנאמן של שמוליק.
קחו אחריות על כלביכם! דאגו לו עד סוף ימיו! אל תשליכוהו בעת צרה!
פועה הורוביץ-עמותת חבר לי
