סיפורו של פושקין

סיפורו של פושקין מתחיל שבועות ספורים לאחר שובנו משנת שבתון בארצות הברית. אבא, פרופסור באוניברסיטת תל-אביב, שמע שבוע לפני כן את סבא יעקב וסבתא שושנה אומרים "אתם צריכים כלב", ואת אמא אומרת "אני רוצה שנאמץ יום אחד כלב", המחשבה על כלב בבית הלהיבה אותנו!

עוד באותו הבוקר חיפש אבא מודעות באינטרנט ובאחת העמותות הוא מצא כלב אבל החליט לוותר, כי אמא והוא לא אהבו את ראיונות הקבלה הפולשניים. למזלנו, הוא פנה גם לפועה מעמותת "חבר לי", שענתה בהתלהבות, שיש לה גור קטן מקסים ומיוחד, שנתאהב בו מיד, ושנודה לאבא כל החיים שהוא הביא אותו הביתה. פועה שלחה לאבא תמונות של פושקין הקטן לטלפון הנייד, ואחרי ששמע את ההתלהבות והחום בקולה של פועה והשבחים שהרעיפה עליו, החליט להגיע לראותו. כבר בצהריים פגש אבא את פושקין ואת פועה בשירותים הוטרינרים של גוש דן בצומת מסובים, אימץ את פושקין ויצא לדרך נרגש.

אבא תיאם עם אמא את ההפתעה. לאחר שסיימנו שיעור שחייה הוא הגיע אלינו, פתח את דלת הרכב, ובתוכו ניגלה לנו להפתעתנו פושקין במלוא הדרו. כל הנסיעה דיברנו עם פושקין וליטפנו אותו, והוא גמל לנו בליקוקים רטובים.

לאחר התלבטויות ודיונים החלטנו לשמור על השם שפועה נתנה – פושקין. אבא סיפר, שאלכסנדר פושקין היה נצר למשפחת אצולה רוסית ונולד לפני למעלה מ- 210 שנה. הוא היה חכם מאוד ונחשב לגדול המשוררים הרוסיים ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה הרוסית. עפרי הודיעה, שהואיל ופושקין שלנו גם מאוד חכם, היא לא מוכנה לשנות את שמו.

פושקין הקטן כבר נדרש להילחם על חייו. בבוקרו של יום ראשון, 1 בספטמבר, שלח אבא לפועה תמונות של פושקין. שעות ספורות לאחר מכן הוא הבחין בשינוי בהתנהגות של פושקין – הוא נהיה אדיש וחסר מרץ, זנב מקופל בין הרגליים, וחסר עניין באוכל ושתייה (אפילו בממתק האהוב עליו!). אבא החליט לקחת אותו לווטרינר קרוב לביתנו – ד"ר צ'רלס בנסאיד ("מרפאת פולג לחיות בית"). הווטרינר בדק ומצא, שהבטן נפוחה ושיש לפושקין חום גבוה. לאור התיאור של אבא הווטרינר קבע, שנראה שפושקין שלנו חולה במחלת גורי כלבים ויראלית, כנראה פרוו (CPV). הוא היה בסכנת חיים ממשית.

כשאבא שב הביתה ניכר היה על פניו, שמשהו לא בסדר. שאלנו אותו איפה פושקין, והוא אמר שפושקין חולה ונשאר אצל הווטרינר. הוא לא הוסיף, ומיד עלה לחדרו והסתגר בו. מסתבר, שהוא צלצל לפועה. תגובתה היתה כה חמה ואנושית; אמא ואבא ציינו, שפעם נוספת התברר לנו, כמה טוב שאימצנו את הכלב מעמותת "חבר לי"! למרות שלא הכירה את הווטרינר שלנו, פועה המליצה שלטובת פושקין ולטובתנו היא תפנה אל הווטרינר שלנו ותאשר לו המשך טיפול. בדיעבד, יתכן שהחלטה זו הצילה את חיי פושקין! ביומיים הבאים פועה שמרה על קשר רציף עם אבא ועם הווטרינר. היא עודדה אותו בהודעות כגון "עכשיו יש לכלבלב המתוק בשביל מה להילחם", ו- "אל תאבד תקווה". פושקין קיבל עירוי אצל הווטרינר. עוד באותו הלילה חלה הידרדרות במצבו. הוא הקיא ושילשל דם. בבוקר המחרת עדכן הווטרינר את אבא, שמצבו של פושקין קשה, שהימים הבאים יהיו קריטיים, והמליץ שאבא יכין אותנו בזהירות ומבלי להיכנס לפרטים לאפשרות שפושקין לא ישוב. לאחר לילה קשה, חלה הטבה משמעותית במצבו של פושקין, ששב לאכול ולשתות. סוכם, שבהמשך היום נבוא לקחת את פושקין הביתה. בערב התלווינו לאבא והלכנו לאסוף את פושקין, שכישכש בזנב וליקק אותנו בהתלהבות.

לאחר שפועה התקשרה אל הווטרינר כדי לקבל ממנו את החשבון הגיעה הודעה מרגשת נוספת: "הווטרינר שטיפל בפושקין במסירות 3 ימים מוותר על שכר הטיפול כמתנה לעמותה לשנה החדשה!". בערב למחרת חגג פושקין אתנו ועם כל המשפחה את ערב ראש השנה.

פושקין הוא גור מדהים, המביא לכולנו אושר רב. לא היינו מחליפות אותו באף כלב בעולם.

לסיום, אנו מודות מקרב לב, יחד עם אחינו הקטן

  • לאמא ואבא הנפלאים ששהו למשאלות לבנו והביאו לנו הביתה גור כלבים חמוד.
  • לפועה המקסימה ולעמותת "חבר לי" שמסרו לנו לאימוץ את פושקין המדהים. פועה – את נפלאה, רגישה, מתחשבת וטובת לב. את מצילת חיות ואנו ברות מזל שקיבלנו את הכלב ממך. תודה על העזרה והדאגה בעת מחלת פושקין.
  • לד"ר צ'רלס בנסאיד, שהציל את חייו של פושקין הקטנטן ואחר כך גילה אצילות יוצאת דופן כשסירב לקבל תשלום כלשהו מאתנו או מהעמותה. כיף לנו לדעת, שאתה תהיה הווטרינר הקבוע של פושקין שלנו.

 

עפרי ושחף אליעז

לשתף זה חלק מהכיף

נגישות
יום אימוץ

בואו להכיר את הכלבים שלנו מקרוב