מזל טוב, יש לכם כלב!

 

בירוקרטיה ראשונית - לא כזה סיפור

 

שבב אלקטרוני - הינו אמצעי מתקדם לזיהוי בעלי חיים. החל משנת 2004 חובה ע"פ חוק לסמן כל כלב בשבב אלקטרוני.
שבב זה הינו מוצר אלקטרומגנטי בגודל של גרגר אורז המשדר קוד אלקטרוני המורכב מספרות ו/או אותיות. את השבב מחדירים מתחת לעור בעל החיים בעזרת מזרק מיוחד. פרוצדורה פשוטה, מהירה וחשובה מאוד עבור זיהוי בעל החיים ולא פעם מצילה את חייהם ומשיבה אותם לבעליהם.

כשמאמצים כלב מהעמותה הוא יוצא עם שבב שבו מעודכנים פרטי העמותה. כשבועיים לאחר אימוץ הכלב, יש להגיע לווטרינרי הרשותי שלכם ולרשום אות הכלב על שמכם כדת וכדין. אם מדובר בגור, שטרם חוסן ע"י העמותה בכלבת, כשיגיע לגיל 3 חודשים עליכם לחסנו אצל הווטרינר הרשותי או אצל וטרינר פרטי לפי בחירתכם. יש מחלקות וטרינריות שמסתפקות בשליחת אישור חיסון הכלבת בפקס או במייל, כדי לרשמו על שמכם. עליכם ליצור קשר טלפוני עם המחלקה הווטרינרית באזורכם ולבדוק עימם מה תהליך הרישום, המקובל במקום.

 

תג זיהוי - לצערנו לא כולם מודעים לקיומו של השבב האלקטרוני ואם חלילה כלב או חתול הולכים לאיבוד, תג זיהוי עם שני מספרים סלולריים על הקולר של הכלב, הינו הדרך הקלה והמהירה ביותר להשיב כלב מודאג לבעליו האוהבים. פשוט, זול ומציל חיים. למה ללכת בלי כשאפשר עם?
ניתן לרכוש תג זיהוי כמעט בכל חנות לציוד בעלי חיים.
הקפידו לבדוק מידי פעם בפעם אם התג לא נפל או שמספרי הטלפון עדיין קריאים.

 

רישיון לכלב - ניתן להוציא רישיון לכלב במחלקה הווטרינרית של אזור מגוריכם או אצל כל רופא וטרינר מורשה.
במידה והחלפתם כתובת מומלץ לעדכן את השירות הווטרינרי בהקדם האפשרי.
שימו לב, הקנס לבעל כלב ללא רישיון בסך 500 ש”ח.

 

תקופת ההסתגלות

במשך תקופת ההסתגלות הכלב נמצא בתהליך קבלת ביתו החדש ומשפחתו החדשה. תקופה זו נמשכת כחודש-חודשיים ובמסגרתה הכלב מתרגל לטריטוריה החדשה ול"מערכת חוקים" ושגרה של המשפחה החדשה. בדרך כלל בשבוע הראשון הכלב יימצא פינה שבה יהיה רוב הזמן. לאט לאט הכלב יתחיל להכיר את שאר חללי הבית. התפקיד שלנו הוא לתת לו בזמנו לחקור ולהיפתח. חשוב מאוד לא להאיץ בכלב. כמובן שכל מקרה לגופו, לכל כלב יש את האופי שלו וההיסטוריה האישית ואלו מתבטאים במשך הזמן בו הכלב יפתח וגם בדרך בה ייפתח ויתרגל לסביבה. יש מקרים בהם מאמצים כלבים שכבר מורגלים לעשות צרכים בחוץ אך בזמן תקופת ההסתגלות יפספסו, וזה בסדר. הדבר אמור להסתדר בעצמו ברגע שהכלב ירגיש בטוח. כמובן שאם מדובר בגור צריך להרגיל אותו תחילה לעשות במקום אחד בבית ובהדרגה מחוץ לבית. אם מדובר בכלב בוגר ועשיית הצרכים בפנים נמשכת, צריך לקחת בחשבון סיבה רפואית או סיבה התנהגותית ויש לטפל בכך ולשלול את אחד מהשניים.

 

שלב א' - בשלב הראשוני חשוב מאוד לשמור על מערכת יחסים עקבית ואחידה ולהתאים את עצמנו אל הכלב ואל קצב ההתקרבות שלנו אליו. צריך לזכור שאנו נחווים אצל הכלב כאדם זר בהתחלה ואין לצפות ממנו להיות חלק טבעי בביתנו כבר מהתחלה. התפקיד שלנו הוא לעזור לו להתגבר על המחסום הקדום של תחושת האיום והבריחה מהמקום.
חשוב לדעת כי אנו צריכים להבין איך הכלבים חושבים ואיך הם לומדים, ולאחר מכן להתאים את עצמנו אליהם ולא לצפות מהכלב למה שאינו מסוגל לתת מטבעו.
כל כלב יגיב לסיטואציה במגוון התנהגויות הנעות בין בריחה לתוקפנות, בין סקרנות והתעלמות ועוד, ותגובתו לסיטואציה תלויה במזגו, בתכונותיו הגנטיות ובמגוון ההתניות שלמד.
בהתחלה לא נאתגר את הכלב יתר על המידה, אלא ניצור מצב שקט בו הכלב לומד לבטוח בנו, להכיר אותנו ולתקשר אתנו.
ישנם כלבים הרגישים במיוחד לתגובות הכימיות הנוצרות בגוף האדם, ולכן מגיבים אליהן בצורה שונה (בעיקר במצבי פחד), על כן עלינו לגשת לכלב ממקום של ביטחון ורוגע.


שגרה - כלבים זקוקים לשגרה. שגרה מורכבת מטיולים בשעות קבועות, קבלת מזון מאותו הסוג גם כן בשעות קבועות, זמני משחק מוגדרים וכן הלאה. ככל שהשגרה תישמר, הכלב יהיה נינוח ורגוע יותר. הוא ידע למה לצפות ולכן לא יהיה במתח לסיפוק הצרכים הבסיסיים.
שגרת הטיולים וההאכלה של הכלב חשובה מאוד. כאשר הכלב אוכל בשעות קבועות ובזמנים קצובים, מערכת העיכול מתפקדת בצורה מאוזנת וידועה מראש, דבר העוזר לכלב להתפנות בזמן הטיול ולהתאפק עד הטיול הבא. חשוב להיות מודעים לכך שבמזג אוויר חם הכלבים אוכלים פחות, ולכן בימי הקיץ החמים כדאי להאכילם מוקדם בבוקר ובשעות הערב הקרירות יותר.
את המזון נשאיר נגיש לכלב כ-30 דקות. במידה ותוך חצי שעה הכלב לא סיים את האוכל והוא אינו מראה עוד התעניינות במזון- נרוקן את הקערה וניתן את המנה השנייה בזמנה הקבוע, ללא תוספת המזון שנשאר מארוחה קודמת. כל ארוחה בנויה מכמות אחידה של מזון. צורת האכלה זו מלמדת את הכלב לאכול בזמן המוקצב ומאפשרת לעקוב אחר בעיות בריאותיות או נפשיות שונות. בזמן האכלת הכלב, רצוי לא להפריע לו, שכן אם נפריע לו- עלול להיווצר מתח שעשוי להתפתח לבעיות התנהגות סביב רכושנות: אכילה מהירה מדי, גרגור ואיום על מי שמתקרב וכדומה. על מנת שמצב כזה לא יקרה, חשוב להעביר לכלב כי אין שום מאבק על האוכל שלו- אנו לא נגרע ממנו מזון. לעומת זאת אם נרצה להתקרב לצלחתו- נעשה זאת תוך כדי הוספת מזון/ נתינת חטיפים נחשקים יותר מהמזון. בצורה הזו הוא ילמד שכאשר אנו מתקרבים אליו בזמן האוכל הוא מקבל משהו טעים ולכן יצפה לזה, ולא תהיה תחושת איום או ניסיון הרחקה.

 

היררכיה - חשוב ליצור מסגרת משפחתית היררכית, בה הכלב מבין ויודע כי עליו להקשיב לכל בני המשפחה.
בתוך המסגרת הזו נכללים גם: גבולות ברורים והקפדה על הכללים, עקביות ואחידות בתגובות של בני המשפחה כלפי התנהגויות שונות של הכלב. חשוב להימנע ככל האפשר ממסרים כפולים לכלב, וכמובן חשוב מאוד לתת תשומת לב לכלב והענקת חום ואהבה. חשוב לשים לב שלא להתבלבל בין הענקת חום ואהבה לבין פינוק. פינוק מוגדר כחריגה מהגבולות ההגיוניים לכל סיטואציה, לדוגמא, לתת חטיף לכלב עבור התנהגות טובה זה נפלא, אך מתן חטיף עבור כל מבט של הכלב זה יחשב כפינוק. במצב כזה הכלב לומד "להפעיל" אותנו, ושם נשברת המסגרת הטובה והחשובה לכלב.
חשוב ללמד את הכלב להתאפק ולא להתפרץ דרך מעברים ופתחים. אנחנו עוברים ראשונים בפתח ולאחר מכן הכלב.

 

משחקים - ניתן וחשוב לשחק עם הכלב במשחקי תפקידים והכנעה: לאפשר לו "לנצח" במשחקי משיכה בחבל, לעלות ולקפוץ עלינו תוך כדי משחק וכדומה. חשוב לוודא כי כאשר אנו מחליטים להפסיק את המשחק- זה מובן לכלב ואין שם מאבק מחודש על המעמדות.

 

תיחום - במצב בו תוחמים את הכלב, חשוב לעשות זאת במקום בו הוא אינו מנותק לגמרי מחברי המשפחה. ניתן לשים את הכלוב/ גדר גורים במקום נוח כמו פינה בסלון או בכניסה לבית ונמנע ככל האפשר מלסגור אותו בחדר מסוים. בצורה הזו יהיה לכלב הרבה יותר קל להתייחס לכלוב כאל ה'מאורה' שלו, כמקום חיובי ובטוח בחברת הלהקה שלו וירצה להיכנס אליו.


חיזוקים חיוביים - מאוד חשוב לחזק את הכלב על התנהגויות טובות ורצויות. דרך זו מעודדת אותו להמשיך בהתנהגויות הללו, מייצרת קשר חיובי וטוב בינו לבין בעליו ומגבירה את תחושת הביטחון העצמי של הכלב. לעומת זאת, אם נתמקד בעיקר בללמד את הכלב מה לא לעשות, הכלב יהיה חסר ביטחון ויחשוש שמעשיו אינם טובים תמידית. מצב זה לא מאפשר קשר של אמון בין הבעלים לכלב.

 

הוצאת אנרגיה פיזית - יש להוציא את הכלב לפחות 3 פעמים ביום כאשר אחד מהטיולים הוא משמעותי יותר ומוקדש לשחרור אנרגיות פיזיות ומנטאליות ופורקן יצרים: תרגול משמעת/ רדיפה אחרי כדור/ משחק משיכות בחבל/ קפיצות מעל מכשולים/ חיפוש חפצים מוחבאים/ משחק עם כלבים אחרים וכל פעילות אחרת שהכלב נהנה ממנה ומאפשרת לו לעשות את מה שהוא טוב בו.

 

 

  

מיקי פט - מאלף ומטפל התנהגותי בכלבים 7/11/2016
מקורות: ביה"ס לכלבנות מתקדמת של דרור בר-אל

 

 

 

צור קשר