איך מוסרים כלב בדרך הנכונה

איך מוסרים כלב בדרך הנכונה

שירלי ויורם אימצו את כלבם האהוב, פופאי, במטרה לגדלו באהבה גדולה. לרוע המזל, זמן קצר לאחר האימוץ הם גילו שבנם הצעיר, איתי, החל לנשום בכבדות. אחרי ביקור אצל מומחה לאלרגיות, נקבע ללא כל ספק שאיתי אלרגי לכלבים. בעצב רב החליטו שירלי ויורם למצוא לפופאי המתוק שלהם משפחה חדשה.

הם פרסמו את תמונתו באחד האתרים לאימוץ כלבים, ובמהרה מצאו לו בית חדש, אצל משפחה מאמצת שעשתה עליהם רושם נחמד.

אחרי כשנה התקשרו אל שירלי מתחנת הסגר מסוימת, והודיעו לה שכלבם האהוב פופאי נמצא משוטט בחוץ. שירלי ניסתה ליצור קשר עם המשפחה המאמצת, אך היא לא הצליחה לאתרם.

אילו שירלי הייתה יודעת כיצד צריך למסור כלב לאימוץ, היה נמנע המצב העגום הזה.

כאשר מאמצים או קונים כלב, חשוב לדעת שהחבר החדש שלכם הוא בן משפחה לכל דבר ושעליכם לדאוג לו עד יומו האחרון. אבל אם נאלצתם בכל זאת לוותר עליו ולמסרו לידיים אחרות, חשוב שתנקטו בצעדים הבאים:

1.     עליכם לוודא שלכלב יש חיסון כלבת בתוקף הרשום באתר של מאגר השבבים הארצי של משרד החקלאות.

2.    על צוואר הכלב חייב להיות קולר שיהיה מהודק מספיק כדי שהוא לא יוכל להשתחרר ממנו ולברוח. על הקולר חשוב לתלות תג עם מספרי הטלפון שלכם.

3.     יש לבקש מהמאמצים החדשים תשלום מסוים, מינימום 300 ש"ח (אם הכלב מחוסן ומסורס גבו 500 ש"ח לפחות), שישמש "דמי רצינות" כדי לבחון את מידת נכונותם לעמוד בהתחייבויות הכרוכות באימוץ חיית מחמד. אם מסיבות שונות מחליטים המאמצים, עד תקופה של שבועיים, שהכלב לא מתאים להם והם רוצים להחזיר לכם אותו, הכסף הזה יוחזר להם. אם הם אינם מוכנים לשלם לכם "דמי רצינות", אל תמסרו להם את הכלב.

     תמיד, אבל תמיד, הסכימו לקבל מהם חזרה את הכלב אם הם מבקשים זאת מכם, בלי להחזיר להם את כספם. אם לא תאפשרו זאת, הכלב עלול למצוא את עצמו ברחוב או מאחורי הסורגים בתחנת הסגר כלשהי.

5.    במעמד המסירה החתימו את המאמצים שהם לוקחים אחריות על הכלב ואחרי שבועיים, לאחר שווידאתם שהכלב שמסרתם לאימוץ מטופל כהלכה ושמאמציו החדשים מרוצים, החלו בתהליך העברת הבעלות עליו:

   - העבירו למשפחה המאמצת, בפקס או במייל, מכתב ויתור על הכלב, שאליו יצורף צילום של תעודת זהות של מי שרשום כבעלים הרשמיים שלו. במכתב הוויתור ציינו את פרטי הבעלים הרשמיים של הכלב – השם והכתובת המלאים וכן את מספר תעודת הזהות. כמו כן רשמו את מספר השבב של הכלב. ציינו במכתב שאתם מוסרים את הכלב לבעלים החדשים, ורשמו גם את פרטיהם כנ"ל. בסוף המכתב ציינו את תאריך כתיבתו וחתמו עליו.

  - החתימו את המאמצים החדשים על טופס, שבו הם מתחייבים לרשום את הכלב על שמם במחלקה הווטרינרית באזור מגוריהם (אפשרות זו עדיפה מרישום אצל וטרינר פרטי) תוך שבועיים מיום קבלת מכתב הוויתור שלכם. כמו כן, בקשו מהם להעביר לכם, בפקס או במייל, את האישור ביצועו של ההליך הזה.

  - אחרי שתקבלו את האישור על רישום הכלב על שם בעליו החדשים, המתינו שבועיים ואז בדקו במאגר השבבים הארצי באינטרנט, שפעולת הרישום בוצעה כהלכה וכי כל הפרטים של הבעלים החדשים נרשמו במדויק. לאחר מכן הודיעו למחלקה הווטרינרית באזור מגוריכם, שהכלב כבר אינו ברשותכם.

     אם אתם מוסרים את כלבכם לאימוץ ועוזבים את הארץ בטרם הושלם תהליך האימוץ החדש על כל שלביו, ודאו שמישהו ממכריכם ימשיך לטפל בתהליך עד לשלב הסופי. כמו כן, שלחו מייל למאגר השבבים ובקשו מהם להוסיף מספר טלפון של בן משפחה או חבר, לאתר שלהם למקרה שהכלב ילך לאיבוד אחרי שתצאו את הארץ.

7.     חשוב לדעת שבדרך כלל, כלב שעובר לבית חדש יעשה כל מאמץ כדי לחזור לבעליו הקודמים, גם אם הם מתגוררים בעיר אחרת (או בארץ אחרת...) . לכן עליכם לוודא בכל דרך אפשרית שהמאמצים החדשים יודעים כיצד מתנהלים עם כלב מאומץ ויגלו את האחריות המרבית בטיפול בו.

8.    אם המאמצים החדשים גרים בבית פרטי, ודאו שהחצר סגורה לגמרי ושהגדר גבוהה מכדי שהכלב יוכל לדלג מעליה. ציינו לפניהם שאסור להם להשאיר את השער פתוח, וכאשר הם פותחים את השער יקפידו שהכלב לא יחמוק ממנו החוצה. אם הם גרים בדירה, הדגישו באוזניהם שעליהם לוודא שהכלב לא יחמוק החוצה כאשר פותחים את דלת הכניסה. כלבים הם יצורים זריזים להפליא ונחושים להשיג את מטרתם.

9.     חשוב מאד לעקר/לסרס את הכלב\ה לפני המסירה מכמה טעמים:

* אם זו כלבה קיים סיכוי טוב שאם היא תיכנס להיריון, יזרקו אותו הבעלים החדשים מהבית.

* אם הבעלים החדשים יתנו לה להמליט, היא תיכנס להיריון כמה פעמים בשנה, בעליה החדשים יתפטרו מהגורים בכל פעם מחדש וכך יעלה מספר הכלבים המומתים בישראל. המספר היום הוא 10000 כלבים כל שנה. אוהבי כלבים לא יתנו לדבר כזה לקרות ועליהם לוודא שהכלבה מעוקרת טרם מסירתה.

* קיים סיכוי סביר, שכשיגיע זמן החיסון ומחירו יהיה מאד גבוה בגלל שהכלבה לא מעוקרת, הבעלים החדשים לא יחסנו אותה.

* אם מדובר בזכר לא מסורס, קיים סיכוי מאד סביר שבתקופת הייחום הוא ירצה ויצליח לברוח מהבית, יגיע לתחנת הסגר ואז, קיים סיכוי שביר שבעליו יסרבו לשלם עבור הוצאתו מההסגר והוא ימצא עצמו כלוא עד שיורדם.

10.  מפעם לפעם צרו קשר עם המאמצים, אך המתינו עם הביקורים. תוכלו לעשות זאת כחודש-חודשיים לאחר מועד מסירתו. הכלב זקוק לזמן כדי להקשר לבעליו החדשים, ואם תבואו לבקרו מוקדם מדי, אתם עלולים לבלבלו. אחרי התקופה האמורה הוא ישמח מאוד לראותכם, כי כלבים לא שוכחים את בעליהם הישנים, אך לאחר שתעזבו, הוא לא יחווה נטישה.

חזרה למאמרים