לפני כחמישה חודשים אימצנו את ג'וי ששמה היום טאקי.
היא הייתה קטנה, חלשה אבל עם פנים שמחות צמאות לאהבה.
מהרגע שראינו, ידענו. ומרגע שידענו, החלום שלנו התגשם. 

טאקי הכניסה הרבה מאוד שמחה לחיים שלנו ורצינו להודות לעמותת "חבר לי" על הסיוע והתמיכה גם לאחר האימוץ.
הרבה שואלים אותנו מאיפה קנינו רועה גרמנית גזעית, אבל זו לא השאלה הנכונה.
השאלה הנכונה היא מאיפה אימצתם לכם בת משפחה?

ביום כיפור אימצנו את סטלה מעמותת חבר לי. מחשבות על אימוץ כלב הפכו למעשה קונקרטי מלווה בקצת חששות והרבה התרגשות. זו הייתה החלטה נפלאה ואנו מאושרים שאימצנו אותה. הכנסתה של סטלה לחיינו ממלאת את ימינו באושר, אהבה וכיף. כל החששות (וטבעי שישנם) מתגלים כדברים קטנים וזניחים. הטיולים הרבים התגלו כבונוס גדול- הפסקות של הליכה, נשימת אוויר ושקט במהלך היום הן דבר נהדר ונחוץ לא רק לה, אלא גם לנו. נעים לפגוש שכנים אחרים המטיילים טרוטי עיניים בשבע בבוקר. אנו מחליפים חיוכים, הכלבלבים מחליפים רחרוחים. החינוך שלה איננו מאתגר מידי, אלא במידה, והוא מתגמל מאד. הבית התמלא בנפש נוספת, טובת לב וחברה של ממש. אנו מאד מאושרים על הצטרפותה של סטלה אלינו, ואני ממליצה בחום למתלבטים לאמץ כלב אם לבם נוטה לעשות כך ויש באפשרותם. חייהם איתכם יהיו להם ודאי טובים יותר מחיים במכלאה. וחייכם שלכם, הם יהיו טובים יותר גם.

בדיוק היום לפני שנה הגעתי אל האומנה שלה וראיתי אותה עומדת ומחכה ליד השער. היא הייתה גורה קטנה ומלאת אנרגיות, עם אוזניים מטריפות שקופצות לכל כיוון. 


בדרכה המגושמת היא הצליחה לכבוש את ליבה של החתולה הפחדנית בהיסטוריה, להפוך לעוד "נכדה" של אמא שלי, ולגרום לאבא שלי להגניב לה אוכל כשאני לא מסתכלת.


ג'ון היא ללא ספק ההחלטה הכי טובה שלקחתי בשנה האחרונה

אני לא יכולה לומר לכם מספיק פעמים כמה אתם פשוט חייבים לאמץ כלב!! 

תמיד רציתי שיהיה כלב בבית, תמיד כילד גדלתי עם כלבים.

את המפגשים ברעננה הכרתי בחיפוש קודם של כלב שלא ממש הסתיים בהצלחה.

איך שראיתי את ג'ין , היום אנג'י , ישר ידעתי שהיא הנבחרת. בדיקה קצרה, הסטוריה וטיול קצר הבהיר לי שהיא מדוייקת ומושלמת בשבילנו. 

אנג'י כלבה יפהפיה, עם פנים מדהימות, שלאחר היכרות קצרה , לא נראית שסוחבת איתה היסטוריה קשה.

 

אנחנו , כולנו , שמחים ומרוצים שהיא איתנו.

תודה

תודה לפועה ולעמותת חבר לי על השידוך המצוין עם דיאגו החתיך! על הליווי המסור והדואג והיחס החם!

אימצנו דרכם את לין המדהימה!!

קיבלנו המון עזרה בעת הלבטים לפני והמון תמיכה ועצות אחרי האימוץ..

 

 

תודה רבה רבה

תודה לכם עמותת חבר לי לפני בדיוק שנה לקחתי ממכם גור בן חודש שחיילת מצאה בחברון ראיתי את הקרטון של הגורים ולא חשבתי פעמיים!!! לקחתי את הדבר הכי מתוק שיכול להיות ששינה לי ולכל המשפחה שלי את החיים כלכך!!!!לקחתי את הגור שלי מאישה מקסימה בשם שיר שעזרה לי המון בגידול שלו!

 

 

 

רוצים לומר תודה רבה לעמותת "חבר לי" ובמיוחד לאישה מיוחדת במינה - פועה!

תודה רבה על הסבלנות ועל כך שהצלחת להגשים לנו חלום במהירות וביעילות.

בזכותך, אימצנו לביתנו את ההאסקית המדהימה! 
עדיין בלי שם אבל בהחלט בת בית...

 

תודה רבה!

                              

 

השבוע אימצתי את קייסי-שם-זמני 
לפני כמה חודשים החלטתי שאני רוצה, סופסוף, להגשים חלום ילדות ולאמץ כלב. התחלתי בהרבה קריאה, ביליתי בפורומים, שאלתי אנשים, חברים, ראיתי סרטוני יוטיוב על אילוף, קראתי על זנים - והתחלתי לשוחח עם מתנדבים ואנשי עמותות. לאט לאט נכנסתי לעולם הזה - וגיליתי אנשים מופלאים ממש!
לפני שבועיים הבנתי שאני בשל, זהו, הגיע הזמן. יצאתי מהעולם הוירטואלי והלכתי לראות כלבים אמיתיים.

שוחחתי עם מספר אנשים ואז הגעתי אל סרטון עם כלבים שמצאו חן בעיני, של עמותת חבר-לי.
יצרתי קשר עם פועה ושוחחנו בטלפון. גיליתי אשה *נהדרת*! שיחה נעימה עם מישהי שברור, מהרגע הראשון, שהיא בצד שלך ורוצה שיהיה לכולם כאן הכי טוב שאפשר. סיפרתי לה על חוסר הניסיון שלי, על הדרישות והמגבלות (דירה, לבד בבית וכו') ודיברנו על כלבה ספציפית שהתרשמתי ממנה. פועה שלחה אותי לראות את הכלבה וגם הוסיפה עוד תמונות של כלבים נוספים במייל. הלכתי למחרת והיה נחמד, אבל זה לא היה זה. צלצלתי אל פועה ודיברנו. היא המליצה לי לראות כלבה אחרת שהיא חושבת שכנראה תתאים לי. נתנה לי את הטלפון של שיר יוסף שמשמשת אומנה לכלבה הזו. צלצלתי לשיר. שיחה פשוט נהדרת! בחורה מופלאה, מוזהבת, ששמעה סיפור על כלבה משוטטת בבסיס בבקעת הירדן שנמצאת בסכנת חיים כי התעללו בה ומאיימים לירות בה (!). ולמרות כל זאת, הכלבה עדינה ומתלטפת ורק רוצה חום וקרבה. חייל בבסיס לקח אותה אליו אבל הוא לא יכול לשמור עליה. אז היא נסעה להביא אותה. נתנה לה בית, מחסה, טיפול, חיסון, עיקור והמון המון חום. למחרת הגעתי אליה הביתה, לפגוש את קייסי. זהו. זה פשוט קרה. כמו בדייטים. נכנסתי בדלת של שיר והכלבה הזו פשוט קפצה עלי ואל תוך הלב שלי. התיישבתי שם, היא ניגשה אלי ובאה לחיבוק. ליטפתי אותה, היא הסתובבה לרגע ומיד חזרה לשים עלי את הראש. אהבה ממבט ראשון? כנראה. היה שם קליק! זה לקח לי בדיוק 2 דק' וידעתי שהכלבה הזו ואני צריכים להיות ביחד. חזרתי משם הביתה עם קייסי באוטו. היום הראשון היה קשה, אבל שיר היתה שם עם טיפים ורעיונות ומילות עידוד. התחושה הזו, שלקחת כלב שהיה עשוי לאבד את חייו, מאנשים שפשוט הצילו אותו, רק כדי לעשות טוב בעולם הקר הזה שמסביבנו - זו תחושה שאין שניה לה. אני פשוט מאושר. אז כן, קייסי-שם-זמני כבר איתי כמעט שבוע. והקשר נבנה ומתהדק. אנחנו עדיין לומדים איך לחיות ביחד. אני מתחיל להכיר אותה, יודע כבר איפה היא אוהבת לעשות צרכים ומה צריך כדי לגרום לה לקפוץ בטירוף מהמיטה החדשה שלה ולבוא לכשכש בזנב וללקק לי את כפות הידיים. היא מתחילה להבין מתי אני מתעורר בבוקר, כי היום היא כבר באה להעיר אותי בדיוק בשעה (05:30...). זה יקח לנו עוד זמן, אנחנו נתרגל ונלמד - אבל משהו אחד ברור: בכל שלב, אני יודע שהחברים מחבר-לי יהיו שם. וזה משהו אדיר. פועה ושיר - תודה רבה לכן, ממני ומקייסי. עשיתן את שנינו מאושרים!

הוריי המבוגרים אספו אל ביתם גור קטן שמצאו לפני כעשרה חודשים טיפלו בו במסירות ובאהבה, שאפט גדל והתחזק הפך מכלבלב לכלב ספורטיבי ושרירי ,אך מלא אהבה לכל הסובבים אותו, היציאות איתו לטיול ברחוב הפכו לבלתי אפשריות לזוג מבוגר ולא בקו הבריאות, אנו ניסינו לחפש לו בית חם ואוהב שיוכל להעניק לו מרחבים אך ללא הצלחה . החשוב מכל היה לא להעביר אותו למסגרת שתוותר עליו וחלילה הוא ילך "לאיבוד", ושוב לאחר חיפוש די מתיש הגענו בהמלצה לפועה, כשכמעט אנחנו מודים שוויתרנו, אך כמו בסיפורים פגשנו מלאך, שמיד הבינה את הבעיה שנקלענו אליה וללא היסוס חיפשה לשאפט משפחה מאמצת, היא ליוותה אותנו לכל הדרך, הכניסה את שאפט לפנסיון ולאחר מכן לאילוף ובמקביל ללא הפסקה חיפשה משפחה מאמצת. ואכן היא הצליחה ובימים אלה שאפט נמצא בביתו החדש עם משפחה חדשה ואוהב .
פועה אנו מודים לך ולעמותה , שזכינו לפגוש אישה מדהימה עם לב ענקקק לכל הולכי על ארבע, שלא מוותרת על אף כלב , אין מילים לתאר את ההתרגשות והדמעות של כל משפחתי כשנודע שלשאפט יש משפחה חדשה ואוהבת בזכותך!!! מי ייתן שרק אושר ואהבה יהיו מנת חלקך
משפחת אזולאי